הרבה זמן שזנחתי את הבלוג.
שזנחתי את החרוזים.
שזנחתי את שמחת החיים.

באחד הימים במאי 2013 הבן שלי יריב צלצל
וסיפר לי שהוא בבית החולים.
אספתי את עצמי ומיד נסעתי לגרמניה.
הסתבר שיש לו מים סביב הלב והגדלה של
הלימפה בחזה.
לא עבר זמן רב
והוא הועבר למחלקה האונקולוגית.
יריב החל בסדרה של 6 טיפולי כימותרפיה.
הייתה תקווה.....
הוא הרי היה כל כך חזק, ספורטיבי..בריא!!!
אחותו, שלחה אמפולות עם דם כדי לאפשר
הזרקה של מוח עצם.
אך משהו השתבש.
הכימותרפיה לא עזרה.
הרופאים החליטו לעבור להקרנות בחזה.
יריב התלונן על כאבים בגב התחתון
ידעתי ואמרתי לו שאלה כאבים של הכליות.
ואמנם, הגידולים פנו לכבד, לכליות ולבטן
התחתונה.
הוא קיבל כדורי כימו.
אמרו שהמצב אולי השתפר.
ביום חמישי היינו צריכים להיות בבית החולים
ולקבל עוד טיפול.
הרופא הגיע כדי להודיע שהם מרימים ידיים.
שאין אפשרות לעזור יותר.
שהוא צריך ללכת הביתה.
שזה עניין של ימים.

הוא טופל ב"ארנסט ג'ון ברגמן קליניקום"
מרכז המטולוגי, אונקולוגי ורדיותרפי
בפוטסדאם גרמניה.
ע"י פרופ' ד"ר גאורג משמאייר, מתמחה
באינפקשן אין אונקולוגי.
והוא נכשל...

יריב נפטר ב-16.2.2014
ב-9.4.2014 היה צריך לחגוג 43 שנים.
8 חודשים לאחר גילוי המחלה.
הייתי אומרת שזה כישלון גדול של בית החולים
בפוטסדאם ושל הפרופ' הנכבד שטיפל בו.

וצער גדול עבורנו.

יריב נקבר בארץ. בבית הקברות "מנוחה נכונה"
ליד כפר סבא.
יהי זיכרו ברוך.

16בפברואר 2014

"האושר לא יודע רגע לפני - שזה רגע סופו"