שמור עלינו !!!

לא הצבעים שרואים בעין, אלא העין שרואה את הצבעים.

לא העין רואה את הצבעים, אלא המוח מתרגם את התמונה
ומה שמעביר למוח את התמונה הוא -

עצב הראיה.

ובלי להרגיש, איזה איום זוחל ותופס מקום, נצמד לעצב הזה.
אותו עצב המעביר את התמונה הלאה.

ואיזו כהות משתלטת על עין אחת.
ויום אחד, ב-15 באפריל, כבר אי אפשר היה להתעלם.

אני הבחנתי היטב, לא היה ספק.
משהו שונה. משהו לא תקין.
ב-14 במאי נותחתי ובחג (שבועות) כבר הייתי בבית.
עברתי תקופה לא קלה. ועכשיו - יש רק לקוות,
שהכל יהיה בסדר, שהכל יהיה טוב.
ובקרוב - אוכל שוב לייצור, לגעת ולהנות. מהזוהר,
מהגוונים ותתי הגוון ומעולם שלם של צבעים...

כן יהי